מי הזיז את אבן?

אדם אחד שרצה לדעת מה אירע היה העיתונאי והספקן האנגלי פרנק מוריסון, שהחל במחקר לספר שבו הוא יוכיח שתחיית ישו הייתה מיתוס. ואולם, בעת בחינת הראיות, השקפתו של מוריסון השתנתה, כמו גם נושא הספר. מה היה הדבר אשר שינה את דעתו של מוריסון, כמו גם את ספרו?

מוריסון גילה כי מותו של ישו אושרה על ידי היסטוריונים יהודים ורומאים כאחד. מריסון תהה אז האם התלמידים זממו קנוניה כדי שייראה כאילו שישו קם לתחייה. ואולם, יש שלוש בעיות עיקריות בתיאוריה הזאת:

1. הקבר נסגר על ידי אבן גדולה, ומשמרת רומאית מיומנת סביב השעון. היה זה בלתי אפשרי עבור התלמידים להסיר את האבן ולהוציא את גופתו של ישו בלי שיבחינו בכך.
2. קנוניית תחייה הייתה גוועת מיד לאחר שמישהו גילה את גופתו של ישו, אך הדבר מעולם לא קרה. טום אנדרסון, לשעבר נשיא אגודת הפרקליטים של קליפורניה, מסביר, "כשהאירוע מתוקשר כל כך, זה לא נראה לכם הגיוני שלפחות היסטוריון אחד, עד ראייה אחד או מתנגד אחד יצא בהכרזה שהוא ראה את גופתו של ישו, למען הדורות הבאים? שתיקתה של ההיסטוריה רועמת ממש בכל מה שקשור לעדויות נגד סיפור התחייה.[19]
3. התלמידים עברו מהפך – מפחדנים לאנשים המוכנים לעבור עינויים ולמות מות קדושים על הכרזת תחייתו של ישו. פרופסור ג'.נ.ד. אנדרסון, מחבר הספר ראיות לתחייה, מסיק, "חשבו לרגע עד כמה זה אבסורדי מבחינה פסיכולוגית שקבוצה קטנה של פחדנים מובסים הסתתרה יום אחד באיזו עליית גג, וכעבור ימים ספורים הפכה לחבורה ששום רדיפה לא הצליחה להשתיק – ואז ניסתה גם לייחס את השינוי הדרמטי הזה לאיזו בדיה אומללה ולא משכנעת… אין בזה שום היגיון."[20]

היה זה השינוי הדרמטי בהתנהגות התלמידים אשר שכנע את מוריסון שהתחייה אכן התרחשה. הוא כותב, "מי שנתקל בבעיה הזאת צריך במוקדם או במאוחר להתמודד עם עובדה שלא ניתן לפטור בהסברים רציונליים… וזאת העובדה… שהחבורה הקטנה הזאת חוותה שכנוע עמוק – שינוי שמצביע על כך שישו אכן קם לתחייה."[21]

לאחר שחזר בו מהספקנות שלו, מוריסון שינה את כותרת ספרו ל"מי הזיז את האבן", המתעד את הראיות ששכנעו אותו שתחיית ישו הנוצרי הייתה אירוע היסטורי אמיתי.