מדוע התחייה חשובה?

השליח פאולוס, שהיה תחילה ספקן לגבי תחייתו של ישו, מסביר את ההשפעה שלה על חיינו.

"אבל כעת נגלה חסדו בהופעת מושיענו המשיח ישו, המבטל את המוות ומוציא לאור את חיי הנצח על-ידי הבשורה." (אגרת שאול השנייה אל טימותיאוס פרק א' 10)

במלים אחרות, מותו של ישו והתחייה פתחו עבורנו את הדלת לחיי נצח עם ישו. ואולם, ישנו מכשול המונע מאתנו להגיע לגן עדן. השליח פאולוס מסביר.

"אתם לפנים הייתם נכרים ואויבים במחשבותיכם ובמעשיכם הרעים…" (אגרת שאול אל הקולוסים פרק א' 21)

המכשול המונע מאתנו חיי נצח עם ישו הוא שחטאנו ומרדנו כנגד אל קדוש. למרות שאלוהים אוהב אותנו מעבר למה ליכולת ההבנה שלנו, הצדק המשולים שלו דורש מאתנו לשם עבור חטאינו. העונש הוא מוות.

רבים תוהים מדוע אל כל יכול ואוהב לא יכול פשוט לסלוח לנו מבלי לשפוט את חטאינו. מדוע הוא דורש צדק?

נסה לדמיין שאתה נכנס לבית משפט ואתה אשם ברצח. אתה ניגש אל דוכן השופט, ומגלה שהוא אבא שלך. כיוון שאתה יודע שהוא אוהב אותך, אתה מתחיל מיד להתחנן, "בבקשה, אבא, שחרר אותי!"

עם דמעות בעיניים, הוא עונה, "אני אוהב אותך, בני, אבל אני שופט. אני לא יכול סתם כך לשחרר אותך."

תוך הצגת הראיות כנגדך, הוא דופק עם הפטיש ומכריז שאתה אשם. בצדק אין מקום לפשרה, לפחות מבחינתו של השופט. אבל כיוון שהוא אוהב אותך, הוא יורד מהדוכן, מסיר את גלימת השופט ומציע להיענש במקומך. למעשה, הוא מתיישב במקומך בכיסא החשמלי.

זו בדיוק התמונה שמציירת הברית החדשה. אלוהים ירד אל הארץ, לתוך ההיסטוריה האנושית, בדמותו של ישו; והוא התיישב במקומנו על הכיסא החשמלי (קרי: על הצלב). ישו איננו שעיר לעזאזל צד ג', הנענש על חטאינו; לא, הוא אלוהים עצמנו. ובמילים אחרות, לאלוהים היו שתי אפשרויות: לשפוט אותנו על חטאינו, או לקחת על עצמו את עונשנו. באמצעות ישו, הוא בחר בדרך השנייה.

במלים אחרות, הצדק המושלם של אלוהים נעשה באופן מוחלט על ידי המוות של בנו, ישו הנוצרי. כל החטאים שלנו, לא משנה כמה חמורים, משולמים באמצעות דמו של ישו. פאולוס כותב,

"… אך עכשיו הוא החזיר אתכם כתלמידים שלו. אֲבָל כָּעֵת עָשָׂה רִצּוּי בְּגוּף בְּשָׂרוֹ עַל ־יְדֵי מוֹתוֹ, כְּדֵי לְהַצִּיגְכֶם לְפָנָיו קְדוֹשִׁים, בְּלִי מוּם וּבְלִי דֹּפִי." (אגרת שאול אל הקולוסים פרק א' 22).

אבל רק רגע אחד, אתה אומר, "האין עלי לעשות מעשים טובים כדי להגיע לגן עדן?"