מוות איום ונורא, ואז…?

אתם ודאי יודעים כיצד נראו השעות האחרונות בחייו של ישוע, אם צפיתם בסרטו של הלב האמיץ והלוחם בדרכים מל גיבסון. אם החמצתם חלקים מהפסיון של ישוע בגלל שעצמתם את העיניים (אולי עדיף היה לצלם את הסרט עם פילטר על המצלמה), עיינו בעמודים האחרונים של כל אחד מספרי הבשורה בברית החדשה, ותגלו מה החמצתם.

כפי שחזה ישוע מראש, אחד מחסידיו – יהודה איש קריות – אכן בגד בו. הוא נעצר והובא לפני המושל הרומי פונטיוס פילטוס, ובמשפט מבוים הורשע בבגידה ונידון למוות בצליבה. לפני שמוסמר אל הצלב, הוכה ישוע באכזריות בשוט מרובה רצועות, עם פיסות עצם ומתכת שנקשרו בקצותיו וקרעו את עורו. ואם לא די בכך, הכו אותו באגרופים, בעטו בו וירקו עליו.

לאחר מכן, המוציאים להורג השתמשו במקבת כבדה כדי לנעוץ את מפרקי ידיו ואת כפות ידיו אל הצלב במסמרי מתכת כבדים. ולבסוף, העמידו את הצלב בתוך חור באדמה, בין שני צלבים אחרים של גנבים מורשעים.

ישוע נתלה על הצלב שש שעות כמעט. ואז בסביבות שלוש אחר הצהריים – בדיוק בשעה שבה נהגו להעלות שה תמים כקורבן פסח (מעט סימבולי, אתם לא חושבים?) – קרא ישוע, "נִשְׁלַם" (בארמית) ונפח את נשמתו.[9] ופתאום השחירו השמיים ורעש אדמה הרעיד את הארץ.[10]

חשכה גדולה עוד יותר ירדה על חסידיו וחיסלה את חלומותיהם של כל אותם אנשים שנהו אחריו בזכות הכריזמה והחיוניות שלו. לורד היילשם, בעבר שר המשפטים של בריטניה, כתב: "הטרגדיה של הצלב איננה שצלבו דמות מלנכולית, סגפנית וקודרת, שכולה צווי מוסר… הטרגדיה היא שצלבו גבר צעיר, נמרץ ומלא חיים, את אדון החיים עצמו… אדם כריזמטי כל כך שכולם הלכו אחריו בהנאה רבה."[11]

פילטוס רצה לוודא שישוע מת, לפני שאישר את קבורתה של גופתו הצלובה. חייל רומאי נעץ חנית בצלעותיו של ישוע, ותערובת המים והדם שנבעה מתוך הפצע הייתה עדות לכך שהוא אכן מת. "המתים אינם מדממים בדרך כלל, אך בעליית הלב הימנית של האדם נשאר אחרי המוות דם נוזלי, ובכיס הלב החיצוני נשאר נסיוב שנקרא הידרו-פריקרדיום."[12] רק לאחר שאישרו החיילים את המוות, הורדה גופתו של ישוע מהצלב, ונקברה בחלקת הקבר של יוסף הרמתי. החיילים הרומאים אטמו את הקבר, והציבו בחוץ זקיפים 24 שעות ביממה.

בינתיים, היו חסידיו של ישוע בהלם. ד"ר ג'.פ. מורלנד תיאר את הבלבול ואת הדיכאון שהיו שרויים בו לאחר מותו של ישוע על הצלב. "הם כבר לא היו משוכנעים שישוע הוא שליחו של אלוהים. הרי לימדו אותם שאלוהים לא היה מניח למשיחו למות. ולכן הם נפוצו לכל עבר. התנועה שייסד ישוע חדלה מלהתקיים."[13]

התקווה נגוזה. רומא והמנהיגים היהודים ניצחו – כך נדמה.

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.