בואו נצא לרגע מנקודת הנחה שיש אמת בטענותיו של טיבינג. אם כך הדבר, מדוע בעצם החליטו במועצת ניקיאה לקדם את ישוע למעמד של אֵל?

"המאבק האמתי היה על כוח," גורס טיבינג. "ישו כמשיח היה חשוב לתפקוד הכנסייה והממלכה. מלומדים רבים טוענים כי הכנסייה הקדומה בעצם גזלה את ישו מחסידיו המקוריים, חטפה את המסר האנושי שלו, עטפה אותו בגלימה בלתי חדירה של אלוהות, וניצלה אותו להאדרת כוחה."[4]

במובנים רבים, צופן דה וינצ'י הוא תיאורית הקונספירציה האולטימטיבית. אם הנחותיו של בראון נכונות, כולם שיקרו לנו – הכנסייה, ההיסטוריה וכתבי הקודש. אצל רבים מאיתנו, גם האנשים שבטחנו בהם יותר מכול: ההורים או המורים שלנו. והכול כדי לצבור עוד כוח.

צופן דה וינצ'י הוא ללא ספק יצירה בדיונית, אך מתבסס ברובו על אירועים אמתיים (ועידת ניקיאה), על דמויות אמתיות (קונסטנטינוס ואריוס) ועל מסמכים אמתיים (הבשורות הגנוסטיות). אם ברצוננו לחקור את הקונספירציה לעומקה, חובה עלינו להתייחס לטיעוניו של בראון, ולהפריד בין עובדות לבדיה.

קונסטנטינוס והנצרות

במאות השנים עד עלייתו לשלטון של קונסטנטינוס, סבלו הנוצרים מרדיפות קשות. אבל אז הגיע קונסטנטינוס, שיצא להילחם על כס השלטון; מספרים עליו שבערב הקרב, ראה בשמיים סימן זוהר של צלב, ומתחתיו המילים "בסימן זה תנצח." הוא יצא לקרב כשהוא וחייליו מצוידים בסימן הצלב, וכך השתלט על האימפריה כולה.

הרגע הזה שבו הפך כביכול הקיסר לנוצרי היה לקו פרשת מים בתולדות הנצרות. רומי הפכה לאימפריה נוצרית. לראשונה זה 300 שנה כמעט, היה זה בטוח – ואפילו אופנתי – להיות נוצרי.

נוצרים כבר לא נרדפו בשל אמונתם. קונסטנטינוס ביקש לאחד את האימפריות המערבית והמזרחית, שהיו נגועות שסעים עמוקים, כיתתיות ושלל פולחנים, בעיקר סביב שאלת זהותו של ישוע.

זהו גרעין אחד של אמת שנמצא בבסיסו של צופן דה וינצ'י, וגרעין של אמת הוא מרכיב חיוני בכל תיאורית קונספירציה מוצלחת. אבל בספר, קונסטנטינוס עצמו הוא מחולל הקונספירציה. אם כן, בואו ננסה לענות על שאלה מרכזית שמציג דן בראון: האם קונסטנטינוס המציא את הדוקטרינה הנוצרית שדוגלת באלוהותו של ישוע?

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.