וזה מוביל אותנו לשאלה השנייה: מדוע נדחו – ואף הושמדו – הבשורות הגנוסטיות והמסתוריות, ומדוע לא נכללו בברית החדשה? בספרו של בראון, קובע טיבינג שהכתבים הגנוסטיים הושמטו מתוך 50 כתבי קודש מוסכמים שהזמין קונסטנטינוס בוועידת ניקיאה. הוא מספר לנווה בהתרגשות:

"כיוון שקונסטנטינוס שידרג את מעמדו של ישו כמעט ארבע מאות שנה אחרי מותו, כבר היו מאות מסמכים שתיעדו את חייו כבן-תמותה. קונסטנטינוס ידע שבשביל לכתוב מחדש את ספרי ההיסטוריה הוא יזדקק למהלך נועז. זה מה שהוליד את הרגע העמוק ביותר בהיסטוריה של הנצרות. … קונסטנטינוס הזמין ומימן תנ"ך חדש [כך במקור], שוויתר על הבשורות שדיברו על תכונותיו האנושיות של ישו וחיזק את הבשורות שהפכו אותו לבן אלוהים. הבשורות הקודמות הוצאו מחוץ לחוק, קובצו ונשרפו."[7]

האם הכתבים הגנוסטיים אכן מתעדים נאמנה את מציאות חייו של ישוע? בואו ננסה להעמיק ולראות אם נוכל להפריד בין אמת לבין בדיה.

"הידענים" הסודיים

הבשורות הגנוסטיות מיוחסות לקבוצה שנקראת גנוסטיקנים (כמה מפתיע). מקור השם במילה היוונית גנוסיס, שפירושה "ידע." הגנוסטיקנים האמינו שיש להם ידע טמיר, הנסתר מעיניהם של אחרים.

מבין 52 הכתבים הגנוסטיים, רק חמישה מוכרים כבשורות, וכפי שנראה, 'הבשורות' הללו שונות מאוד מספרי הבשורה שבברית החדשה – מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

ככל שהתפשטה הנצרות, שילבו הגנוסטיקנים באמונתם לא מעט דוקטרינות ואלמנטים מהנצרות, וכך הפכו את הגנוסטיקה למעין נצרות מזויפת. ייתכן שעשו זאת כדי להמשיך ולגייס מאמינים, ולנצל את שמו של ישוע לקידום מטרותיהם. ואולם כדי להתאים את הלך המחשבה שלהם לאמונה הנוצרית, היה עליהם להמציא מחדש את ישוע, ולהפשיט אותו כליל הן מהפן האנושי והן מהפן האלוהי שלו.

בספרו The Oxford History of Christianity, התייחס ג'ון מקמנרס לערבוב הגנוסטי הזה שבין הנצרות למיתולוגיה.

"הגנוסטיקה הייתה (ועודנה) תיאוסופיה שמרכיביה רבים. התערבבו בתוכה תורת הנסתר ומיסטיקה אוריינטלית, לצד אסטרולוגיה ואפילו כישוף.

הם אספו את ממרותיו של ישוע, שיפצו והתאימו אותן לפרשנות שלהם (כפי שעשו בבשורה על פי תומא), והציעו לחסידיהם חלופה לנצרות, או מעין נצרות יריבה."[8]

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.