גברת ישוע

החלק העסיסי ביותר בקונספירציה של צופן דה וינצ'י היא הטענה שישוע ומרים המגדלית נישאו בחשאי והביאו לעולם ילדה שהנציחה את שושלתם. יותר מזה, רחמה של מרים המגדלית, הכלי שנשא את צאצאי ישוע, מתואר בספר כגביע הקדוש שהפך למיתוס, סוד שעליו מגונן מסדר קתולי חשאי בשם מסדר ציון. סר אייזק ניוטון, בוטיצ'לי, ויקטור הוגו וליאונרדו דה וינצ'י הם רק כמה מחברי המסדר, כך על פי הספר.

רומנטיקה. שערורייה. תככים. יופי של חומר לתיאורית קונספירציה. אבל האם זו אמת? בואו נבדוק מה אומרים החוקרים.

בכתבה שפורסמה במגזין ניוזוויק הוצגו דעותיהם של גדולי המומחים, והמסקנה הייתה שאין שום בסיס היסטורי לתאוריה שישוע ומרים המגדלית נישאו בחשאי.[15] הטיעון שהועלה בצופן דה וינצ'י מבוסס בעיקר על פסוק אחד ויחיד מתוך הבשורה על פי פיליפוס, ולפיו מרים הייתה בת-לווייתו של ישוע. בספר של בראון, מנסה טיבינג לבסס את הטיעון שלמילה היוונית לבת-לוויה (koinonos) יש פירוש נוסף: בת-זוג. אך התיאוריה של טיבינג אינה מקובלת על המלומדים.[16]

כמו כן, פסוק אחד בבשורה על פי פיליפוס רומז לכך שישוע נשק למרים. נשיקה בין חברים בעת פגישה הייתה נפוצה מאוד במאה הראשונה, ולא היו לה שום קונוטציות מיניות. אבל גם אם יש אמת בפרשנות של צופן דה וינצ'י, אין שום תיעוד היסטורי שתומך בתיאוריה הזאת. ומאחר שהבשורה על פי פיליפוס היא מסמך מזויף שכתב סופר אלמוני 150-220 שנה אחרי ישו, קשה לייחס לה אמינות היסטורית.

אולי הגנוסטיקנים חשבו שהברית החדשה אינה מספיק רומנטית, והחליטו להוסיף קצת אקשן. תהיה הסיבה אשר תהיה, הפסוק היחיד והסתום הזה, שנכתב מאתיים שנה אחרי ישוע, אינו בסיס מספיק לתיאורית קונספירציה. זה נושא מרתק לקריאה, אבל זו לא היסטוריה.

אשר לגביע הקדוש ולמסדר ציון, גם כאן מעוות בראון את ההיסטוריה. הגביע הקדוש שהפך לאגדה אמור להיות הגביע שישוע שתה ממנו בסעודה האחרונה, אין לו שום קשר למרים המגדלית. וליאונרדו דה וינצ'י לא ידע דבר על מסדר ציון, שנוסד רק ב-1956, 437 שנים לאחר מותו. שוב, זה סיפור מרתק, אבל זו לא תיעוד היסטורי.

המסמכים "הסודיים"

ומה עם הגילוי של טיבינג ש"אלפי מסמכים סודיים" מוכיחים כי הנצרות היא מתיחה אחת גדולה? הייתכן?

אם היו מסמכים שכאלה, החוקרים המתנגדים לנצרות היו חוגגים. כתבים מזויפים שנדחו בידי הכנסייה הקדומה משום שהביעו דעות של כפירה אינן סוד כמוס, הן מוכרות זה מאות שנים. אין בזה שום הפתעה. הם מעולם לא נחשבו חלק מכתביהם האותנטיים של השליחים.

ואם דן בראון מתייחס (באמצעות טיבינג) לספרים החיצוניים, גם המרצע הזה יצא מן השק ומזמן. הספרים החיצוניים אינם בגדר סוד, והם לא מפריכים את הנצרות. חוקר הברית החדשה ריימונד בראון כתב על הבשורות הגנוסטיות:

"לא מצאנו ולו עובדה אחת חדשה ומאומתת על חייו ופועלו של ישוע, ורק כמה ממרות חדשות שניתן לייחס לו, אולי."[17]

בניגוד לבשורות הגנוסטיות, שכתבו אלמונים ולא עדי ראייה, הברית החדשה שמונחת היום לפנינו עברה אינספור בדיקות ואומתה פעמים רבות (לחצו כאן כדי לקרוא "האם הבשורות מהימנות?"); והניגוד החריף הזה מנחיל תבוסה לשוחרי הקונספירציות. חוקר הברית החדשה פ.פ. ברוס כתב:

"אין בעולם קורפוס ספרותי עתיק שנהנה מעושר כזה של ראיות טקסטואליות כמו הברית החדשה."[18]

חוקר הברית החדשה ברוס מצגר הסביר מדוע לא קיבלה הכנסייה הקדומה את הבשורה על פי תומא:

"קשה לומר שמשתתפי הוועידה החליטו לדחות את הבשורה על פי תומא; למעשה, אם אפשר לנסח את זה ככה, הבשורה על פי תומא דחתה את עצמה! היא פשוט לא השתלבה בעדויות האחרות מחייו של ישוע, ושאותן קיבלו הנוצרים הקדומים כעדויות ראייה אמינות."[19]

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.