תועלת

רבים משקרים למען תועלתם האישית. למעשה, המניע לרוב השקרים הוא התועלת הצפויה לשקרן. אבל מה היה משיג ישוע לו שיקר בעניין זהותו? התשובה המתבקשת היא עוצמה. לו האמינו כולם שהוא אכן אלוהים, הוא היה צובר כוח אדיר (מסיבה זו בדיוק טענו מנהיגים רבים בעת העתיקה – בהם הקיסרים – שמוצאם אלוהי).

הבעיה עם הסבר שכזה היא שישוע התרחק מכל ניסיון להעניק לו סמכות רשמית, ואף גער באלו שניצלו לרעה את כוחם וחיו את חייהם בחיפוש מתמיד אחר עוצמה. להפך, הוא בחר להושיט את ידו למנודים (לפרוצות ולמצורעים) ולמנושלים, ויצר סביבו רשת של אנשים שהשפעתם שאפה לאפס. באופן מוזר, במעשיו ובדבריו, התרחק ישוע במובן מסוים מכל מקור עוצמה שהוא.

יותר מזה, לו ביקש לצבור כוח, היה ישוע מתחמק מהצלב בכל מחיר. אלא שהוא אמר לחסידיו בכמה הזדמנויות, שהצלב הוא ייעודו ומשימתו עלי אדמות. כיצד אמורה הייתה צליבתו בידי הרומאים להעניק לו עוצמה?

כמובן שהמוות מחזיר דברים לפרופורציה. וגם אם רבים מתו על מזבח אמונתם, מעטים בלבד היו מוכנים למות למען שקר מובהק. כל תקוותו של ישוע לזכות ברווח אישי הייתה מגיעה לקצה על הצלב. ובכל זאת, גם בנשימתו האחרונה, סירב ישוע לחזור בו מטענתו שהוא בן האלוהים. חוקר הברית החדשה ג'.א. פאקר מציין שהתואר הזה מקבע את זהותו של ישוע כאֵל.[22]

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.