עדותו של פאולוס
בניגוד ליוחנן, השליח פאולוס (לשעבר שאול התרסי) היה יריבם המר של הנוצרים ואף רדף אותם, עד שישוע עצמו נגלה לעיניו. כעבור שנים, חושף פאולוס באוזני הקולוסיים את מה שגילה על זהותו של ישוע:
"וְהוּא צֶלֶם שֶׁל הָאֱלֹהִים הַבִּלְתִּי נִרְאֶה, בְּכוֹר כָּל בְּרִיאָה; כִּי בּוֹ נִבְרָא כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ… הַכֹּל נִבְרָא בְּאֶמְצָעוּתוֹ וּלְמַעֲנוֹ, וְהוּא קוֹדֵם לַכֹּל וְהַכֹּל קַיָּם בּוֹ" (איגרת שאול אל הקולוסים א' 15-17).
בפסוקים אלה מגלה פאולוס כמה פרטים חשובים:
- ישוע קיים בצלמו של אלוהים
- ישוע הוא "בכור" הבריאה
- ישוע ברא את הכול
- ישוע הוא הסיבה לבריאה
- ישוע היה קיים לפני הכול
- ישוע הוא הדבק שמחבר את הבריאה
אבל מה זה אומר שהוא קיים "בצלמו" של אלוהים? כך כותב ברוס: “לכנות את ישוע צלמו של אלוהים כמוהו כדי לומר שבישוע מתגלמים בשלמותם מהותו ואופיו של אלוהים – שבו הפך הבלתי-נראה לנראה.”[9] וכך, העובדה שאלוהים הפך לנראה בדמותו של ישוע הולמת להפליא את דבריו של ישוע עצמו לפיליפוס: "הָרוֹאֶה אוֹתִי רָאָה אֶת הָאָב" (הבשורה על פי יוחנן י"ד 9).
בפסוק 15, את המילה היוונית ל"בְּכוֹר" (prototokos) יש לתרגם במובן של "נעלה", יותר מאשר "זה שנולד ראשון" במובן החומרי של המילה. [10] לדבריו של ברוס, התייחסותו של פאולוס ל"קיומו הקודם של ישוע ולפעילותו הקוסמית בזמן הבריאה… מרמזת הן לקדימותו של ישוע והן לעליונותו." [11] את העניין כולו מבהיר פסוק 16, שמגלה לנו כי היקום נברא הן באמצעותו של ישוע והן למענו.
בפסוק 17 אנחנו מגלים שישוע הנצחי מחזיק את הבריאה. אליבא דפאולוס, כל אטום, כל סליל של דנ"א, וכל מיליארדי הגלקסיות גם יחד, את כולם מאגדת יחדיו עוצמתו של ישוע. ולכן, ישוע הוא זה שממנו נוצר הכול, הוא שממנו נברא היקום, והוא ששומר על שלמותו.
עדותם של העברים
גם באגרת אל העברים שבברית החדשה [12] מתגלה ישוע כבורא עולם. כבר בפסוקים הראשונים משתקפים דבריו של פאולוס אל הקולוסיים:
"הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֵּר מִקֶּדֶם פְּעָמִים רַבּוֹת וּבִדְרָכִים רַבּוֹת אֶל הָאָבוֹת בְּיַד הַנְּבִיאִים, דִּבֵּר אֵלֵינוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּיַד הַבֵּן אֲשֶׁר שָׂם לְיוֹרֵשׁ כֹּל וּבְיָדוֹ גַּם עָשָׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ; הוּא זֹהַר כְּבוֹדוֹ וְצֶלֶם עַצְמוּתוֹ וְנוֹשֵׂא כֹּל בִּדְבָרוֹ רַב־הַגְּבוּרָה…" (האיגרת אל העברים א' 1-3).
ממש כמו יוחנן ופאולוס, גם מחבר האיגרת אל העברים מסביר לנו כי בטרם היות ישוע אדם, ברא אלוהים את היקום דרכו. וגם הוא טוען כי ישוע הוא שמחזיק את היקום.
פסוק 3 מדבר על כך שישוע "הוא העתק מושלם ובבואה של אלוהים." [13] על פי המקור היווני, "הבן הוא הזוהר שמקרין את כבודו ועצמותו של אלוהים." [14] הצהרה זו, שישוע הוא "העתק מושלם" של אלוהים הנצחי, מאששת את אמונתם של השליחים שישוע הוא אלוהים במלוא מובן המילה.
מחבר האיגרת אל העברים ממשיך ומספר לנו שישוע אינו רק נעלה יותר משאר הנביאים, אלא גם הרבה יותר מכל המלאכים.
"וְהָיָה לְגָדוֹל בִּמְאֹד מִן הַמַּלְאָכִים, כִּהְיוֹת הַשֵּׁם שֶׁיָּרַשׁ נַעֲלֶה מִשֶּׁלָּהֶם" (האיגרת אל העברים א' 4).
ג'ון פייפר מסביר מדוע ישוע נעלה יותר מכל המלאכים:
"כי אף מלאך שבשמיים מעולם לא זכה לכבוד וליקר כפי שחלק האב לבנו מנצח נצחים. המלאכים נשגבים ומופלאים, אך הם אינם מתחרים בבן… בן האלוהים אינו מלאך – גם לא הבכיר שבמלאכים. במקום זה, אומר אלוהים: 'וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים' (האיגרת אל העברים א' 6). בן האלוהים ראוי לכך שגם צבאות השמיים ישתחוו לו – שלא לדבר עלינו בני-האנוש." [15]
מחבר האיגרת אל העברים ממשיך ודן באלוהותו של ישוע:
"אַךְ עַל הַבֵּן הוּא אוֹמֵר, 'כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים, עוֹלָם וָעֶד…" (אגרת אל העברים א' 8).
ובהמשך אותה איגרת, אנחנו מגלים שישוע "הַמָּשִׁיחַ הוּא הוּא – אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וּלְעוֹלָמִים," עדות ברורה לנצחיותו (האיגרת אל העברים י"ג 8). יצור נברא אינו נשאר אותו דבר – אתמול, היום ולעולמים – כי הוא נולד, מתקיים ומת. קשה מאוד לנסות ולפרש את הפסוקים הללו מתוך האיגרת אל העברים בכל צורה אחרת שהיא, פרט לעובדה שישוע הוא אותו אלוהים שנזכר בתנ"ך, זה שברא את היקום ביחד עם האב ורוח הקודש.
השליחים ודאי נחרדו לגלות כי אותו אדם שראו מדמם ותלוי על צלב רומאי הוא אותו אלוהים אשר ברא את העץ שממנו נוצר הצלב, וגם את כל האנשים שמסמרו אותו אליו.
לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.