סמכות עליונה
הרומאים האשימו את הנוצרים הקדומים שהם גזלו מקיסר את התהילה שמגיעה לו, ואילו היהודים האשימו אותם שהם גזלו אותה מאלוהים (יהוה). הנצרות כולה הואשמה בכך שהיא "מתמקדת יותר מדי בישוע." אבל האם גם השליחים חשבו כך? בואו נשוב ונקרא את מה שכותב פאולוס לקולוסיים כשהוא מדבר על ישוע.
"הוּא הָרֵאשִׁית, בְּכוֹר מִבֵּין הַמֵּתִים, לְמַעַן יִהְיֶה רִאשׁוֹן בַּכֹּל, כִּי כֵן הָיָה רָצוֹן לְשַׁכֵּן בּוֹ אֶת כָּל הַמְּלוֹא…" (האיגרת אל הקולוסיים א' 19)
פאולוס כותב שזהו רצון האֵל שישוע יהיה ראש וראשון, סמכות עליונה החולשת על היקום כולו. ועם זאת, בתנ"ך כתוב מפורשות שאלוהים לעולם לא יוותר על עליונותו שלו (דברים ו' ד'; תהילים פ"ג י"ט; משלי ט"ז ד'; ישעיהו מ"ב ח'). ישעיהו אומר ללא כחל ושרק שאין אלוהים אחרים זולת יהוה.
"פְּנוּ-אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ: כִּי אֲנִי-אֵל, וְאֵין עוֹד. בִּי נִשְׁבַּעְתִּי–יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר, וְלֹא יָשׁוּב: כִּי-לִי תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל-לָשׁוֹן" (ישעיהו מ"ה כ"ב-כ"ג).
אבל איך יכולים גם ישוע וגם יהוה להיות הסמכות העליונה? ייתכן שהרמז טמון בספר בראשית, ובמילה העברית שמתארת את בורא עולם – אלוהים (ברבים). וכשישעיהו מציין שאלוהים לבדו ברא את העולם כולו, גם אז נעשה שימוש במילה העברית אלוהים (ברבים) לתיאור יהוה. דוקטור נורמן גייסלר מסכם: "מבחינה תנ"כית, יש די והותר ראיות לכך שטבעו הבסיסי של אלוהים מתואר בכתובים כיחיד שהוא רבים." [16]
פאולוס מצמיד לישוע את אותן מילות כבוד שבהן השתמש ישעיהו כדי לתאר את יהוה:
"הוּא אֲשֶׁר הָיָה קַיָּם בִּדְמוּת אֱלֹהִים לֹא חָשַׁב לְשָׁלָל הֱיוֹת שָׁוֶה לֵאלֹהִים, אֶלָּא הֵרִיק אֶת עַצְמוֹ, נָטַל דְּמוּת עֶבֶד וְנִהְיָה כִּבְנֵי אָדָם; וְכַאֲשֶׁר הָיָה בְּצוּרָתוֹ כְּאָדָם, הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ וְצִיֵּת עַד מָוֶת, עַד מָוֶת בַּצְּלָב.
עַל כֵּן הִגְבִּיהוֹ אֱלֹהִים מְאֹד וְנָתַן לוֹ אֶת הַשֵּׁם הַנַּעֲלֶה עַל כָּל שֵׁם, לְמַעַן תִּכְרַע בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ כָּל בֶּרֶךְ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ, וְכָל לָשׁוֹן תּוֹדֶה כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאָדוֹן, לְתִפְאֶרֶת אֱלֹהִים הָאָב" (איגרת שאול אל הפיליפים ב' 6-11).
על פי הפסוקים שלעיל, עוד לפני שישוע היה לאדם, כבר היו לו זכויות מלאות כשווה בין שווים בממלכת האֵל. ועוד יותר מזה, אומר לנו פאולוס, "תִּכְרַע בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ כָּל בֶּרֶךְ… וְכָל לָשׁוֹן תּוֹדֶה כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאָדוֹן."
מעל שבע מאות שנה לפני ישוע, מספר לנו אלוהים באמצעות נביאו ישעיהו שהוא ורק הוא אלוהים, האדון והמושיע:
"לְפָנַי לֹא-נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה. אָנֹכִי אָנֹכִי, יְהוָה; וְאֵין מִבַּלְעָדַי, מוֹשִׁיעַ" (ישעיהו מ"ג י'-י"א).
ישעיהו מזכיר לנו שיהוה לבדו ברא את היקום – "כִּי-לִי תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ"; "יְהוָה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ"; "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן." דניאל מכנה אותו "עַתִּיק יוֹמִין." זכריה כותב: "וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ, עַל-כָּל-הָאָרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד–וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה י"ד ט').
אבל בברית החדשה אנחנו רואים שישוע הוא שמכונה "מוֹשִׁיעַ," "הָאָלֶף וְהַתָּו," "הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית", "מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים." פאולוס אומר לנו "תִּכְרַע בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ כָּל בֶּרֶךְ." וישוע לבדו הוא שישפוט אותנו ביום הדין, כך טוענים השליחים. כי ישוע הוא הסמכות העליונה, הוא אדון העולם.
פאקר טוען שהנצרות הגיונית אך ורק אם יישוע נתפס בה כאֵל במלוא מובן המילה:
"אם ישוע איננו אלא אדם יוצא דופן, אדם קדוש, קשה מאוד להאמין במה שמספרת לנו הברית החדשה על חייו ועל פועלו.
"אבל אם ישוע הוא התגלמותו של הדבר הנצחי, אם הוא סוכנו של האב עלי אדמות, זה אשר 'בְיָדוֹ גַּם עָשָׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ' (האיגרת אל העברים א' 2), הרי שלא נתפלא אם מעשים נשגבים של ניסים ונפלאות הם שהביאו אותו אל העולם הזה, הם שניהלו את חייו והם שציינו את לכתו מאיתנו. כבר לא נתפלא על יכולתו של בורא החיים לקום לתחייה… ההתגלמות היא מסתורין בלתי-נתפס בפני עצמו, אבל גם בה יש היגיון אם כל דבר אחר בברית החדשה הוא אמת לאמיתה." [17]
מסקנה
אם ישוע הוא אכן יהוה, הרי שהמסר הנוצרי הוא שאלוהים עצמו ירד אל הארץ, הרשה לבני-האדם לירוק עליו, ללעוג לו ולמסמר אותו לצלב, על מנת להפוך אותו לקורבן האולטימטיבי שיכפר על חטאינו. את חוש הצדק המושלם של אלוהים יכול להשביע אך ורק אלוהים עצמו, בתשלום על חטאינו ועל סטייתנו מדרך הישר. שום מלאך ושום מתווך בדמותו של יצור נברא לעולם לא יספיקו. האקט הזה של מחילה על כבוד ממחיש את עוצמת אהבתו של האב לברואיו, וכן את החשיבות העליונה שהוא מעניק לכל אחד מאיתנו (ראו "מדוע ישוע?"). וזה בדיוק מה שלימדו אותנו השליחים, ומה שטרחו להטיף לנו בלהט רב.
בדברי הפרידה שלו לזקני האפסיים, עודד אותם פאולוס "לִרְעוֹת אֶת קְהִלַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר קָנָה בְּדָמוֹ שֶׁלּוֹ." (מעשי השליחים כ' 28). פאולוס מהדהד בדבריו את נבואתו של זכריה, כשאלוהים (יהווה) אומר:
"בַּיּוֹם הַהוּא, יָגֵן יְהוָה בְּעַד יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם… וְהִבִּיטוּ אֵלַי, אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ; וְסָפְדוּ עָלָיו, כְּמִסְפֵּד עַל-הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו, כְּהָמֵר עַל-הַבְּכוֹר" (זכריה י"ב ח'-י').
זכריה מגלה לנו כי זה שנדקר על הצלב איננו אלא אלוהים בכבודו ובעצמו. כך, אנחנו רואים שישוע מחבר בין התנ"ך לברית החדשה, כמו שני כלים נפרדים שמתמזגים לכדי הרמוניה מופלאה. כי אם ישוע איננו אלוהים, הנצרות כולה מאבדת את המוטיב המרכזי שלה. אבל אם הוא אכן אלוהים, הרי שכל הדוקטרינות הנוצריות העיקריות מצטרפות כמו חלקים קטנים לפאזל אחד שלם. קריפט וטאצ'לי מסבירים: [18]
- "אם ישוע הוא אלוהים, התגלמותו או 'הפיכתו לבשר' היא האירוע החשוב ביותר בהיסטוריה. היא הציר שעליו תלויה ההיסטוריה. היא משנה את הכול."
- "אם ישוע הוא אלוהים, כשהוא מת על הצלב נפתחו בפנינו שערי שמיים – שהיו סגורים בשל חטאינו – לראשונה מאז הגירוש מגן עדן. אין אירוע היסטורי חשוב יותר מזה לכל אדם על פני האדמה."
- "אם ישוע הוא אלוהים, הוא כל יכול ונוכח בכול, ועל כן הוא גם יכול לשנות את חייכם ברגע זה ממש, כפי שאיש ושום דבר לעולם לא יוכלו לעשות."
- "אם ישוע הוא אלוהים, החיים שלנו שייכים לו כל כולם, כולל הפנימיות והמחשבות שלנו."
השליחים הפכו את ישוע לאדון חייהם, בכתביהם התייחסו אליו כאל הבורא, והם סגדו לו כאל הסמכות העליונה. העדים הללו ממקור ראשון היו משוכנעים בכל לבם שאלוהים הילך על פני האדמה בדמותו של ישוע, ושיחזור שנית אל עולמנו כמלך המלכים וכאדון האדונים, וגם כשופט ביום הדין. באיגרת ששלח לטיטוס, חושף פאולוס את זהותו של ישוע, ואת הייעוד שייעד לנו אלוהים בעולם הזה:
"הֵן חֶסֶד הָאֱלֹהִים הוֹפִיעַ לִישׁוּעַת כָּל בְּנֵי אָדָם, לְהַדְרִיכֵנוּ לְהִבָּדֵל מֵרֶשַׁע וְתַאֲווֹת הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁנִּחְיֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּצְנִיעוּת וּבְצֶדֶק וּבַחֲסִידוּת, בְּצִפִּיָּה לְמִמּוּשׁ הַתִּקְוָה הַמְבֹרָכָה וּלְהוֹפָעַת הֲדַר אֱלֹהֵינוּ הַגָּדוֹל וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ" (איגרת שאול אל טיטוס ב' 11-13) [19]
האם סיפר לנו ישוע מה קורה אחרי שאנחנו מתים?
אם ישוע אכן חזר מהמתים, הוא בוודאי יודע מה קורה בצד השני. מה סיפר לנו ישוע על משמעות החיים ועל העתיד שלנו? האם יש דרכים רבות שמובילות לאלוהים, או שמא טען שהוא הדרך היחידה? קראו את התשובות המפתיעות במאמר "למה ישוע?"
לחצו כאן לדיון בשאלה "למה ישוע?" ותגלו מה אמר ישוע על החיים שלאחר המוות.
האם יכול ישוע להביא משמעות לחיים?
המאמר "למה ישוע?" מתייחס לשאלה האם ישוע רלוונטי גם היום. האם יכול ישוע לענות לנו על השאלות הגדולות של החיים: "מי אני? "למה אני פה?" וגם "לאן אני הולך?" קתדרלות קפואות ותיאורי צליבה הובילו רבים להאמין שהתשובה היא לא, שישוע זנח אותנו כאן להתמודד עם עולם שאיבד שליטה. אבל לישוע היו ממרות רבות על החיים ועל הייעוד שלנו על פני האדמה, וכדאי שנבחן אותן לפני שנתייחס אליו בביטול. המאמר הבא מוקדש למסתורין החשוב מכול: מדוע הלך ישוע על פני האדמה.
לחצו כאן ותגלו גם אתם איך יכול ישוע להביא משמעות לחיים.
© 2016 JesusTruths.info