יד המקרה, או נס?

אבל האם לא אוכל לייחס את הדייקנות הזו ליד המקרה? ככלות הכול, סטטיסטיקאים יודעים שגם הסוס עם הסיכוי הנמוך ביותר יכול לזכות במרוץ. ומישהו הרי זוכה בסוף בלוטו, כנגד כל הסיכויים. אז מה הסיכוי שייווצרו חיים מתוך פיצוץ קוסמי אקראי אי-שם בשחר ההיסטוריה?

הסיכוי שייווצרו חיים אנושיים מתוך מפץ גדול מערער את כל חוקי הסבירות. אחד האסטרונומים ערך חישובים ומצא שהסיכוי נמוך יותר מאחד לטריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון [14] הרבה יותר קל לאדם שעיניו מכוסות למצוא – כבר בניסיון הראשון – גרגר חול ספציפי החבוי לו באחד מכל החופים שבעולם.

דוגמה אחרת להסתברות האפסית שייווצרו חיים ממפץ גדול ואקראי היא שאדם אחד יזכה באלף הגרלות רצופות של מיליונים רבים בלוטו, לאחר שרכש כרטיס יחיד לכל הגרלה.

כיצד הייתם אתם מגיבים לבשורה שכזו? הרי זה בלתי-אפשרי – אלא אם כן יש מישהו שמנהל את העניינים מאחורי הקלעים, כך היו חושבים כולם. וזו בדיוק המסקנה שאליה הגיעו מדענים רבים – שמישהו תכנן וברא את היקום מאחורי הקלעים.

ההבנה החדשה הזו שהחיים האנושיים הם נס גדול, הובילה גם את האסטרונום והגנוסטיקן ג'ורג' גרינסטין לתהות, " האם ייתכן שכך פתאום , ללא שום כוונה מראש , מצאנו הוכחה מדעית לקיומה של ישות עליונה ?" [15]

ועם זאת, כגנוסטיקן, גרינסטין ממשיך להאמין במדע, ולא בבורא, ומחפש שם את ההסבר לקיומנו. [16]

ג'סטרו מסביר מדוע מדענים מסוימים מתקשים להשלים עם רעיון הבורא הנשגב:

יש במדע מן הדת; זו דת של אדם שמאמין שקיימים סדר והרמוניה ביקום… ואת האמונה הדתית הזו של המדען מחללת התגלית שהעולם נוצר מתוך תנאים שבהם לחוקי הפיזיקה אין שום תוקף, כתוצר של כוחות ושל נסיבות שלעולם לא נוכל להבין. כשזה קורה, המדען מאבד שליטה. לו בחן את ההשלכות המלאות, הוא היה נשאר בטראומה. [17]

אפשר להבין מדוע מדענים כמו גרינשסטין והוקינג מחפשים הסברים אחרים, במקום לייחס לבורא את הדייקנות המרבית של היקום שמסביבנו. הוקינג מאמין שקיימים יקומים בלתי-נראים (ובלתי-מוכחים), ושכך גדל הסיכוי שאחד מהם (כלומר, היקום שלנו) יותאם בדייקנות לקיומם של חיים. אבל כיוון שהתיאוריה שלו היא בגדר השערה בלבד, ושאין כל דרך לאשש אותה, קשה לקרוא לה תיאוריה "מדעית". אף שגם הוא גנוסטיקן, האסטרופיזיקאי הבריטי פול דיוויס מתייחס בביטול לרעיון של הוקינג, ומכנה אותו ספקולטיבי מדי. הוא כותב: " אמונה שכזו חייבת להישען על אמונה , יותר מאשר על תצפיות ." [18]

הוקינג ממשיך אמנם להוביל את חיל החלוץ שבוחן הסברים מדעיים גרידא למקורות קיומנו, אבל יש מדענים – בהם גם גנוסטיקנים – שהשלימו עם הראיות המכריעות לקיומו של בורא. הויל כתב:

"פרשנות של העובדות שנובעת מתוך היגיון בריא מעיד על כך שאינטלקט-על שיחק עם חוקי הפיזיקה, וכן עם חוקי הכימיה והביולוגיה, ושאין כוחות עיוורים הפועלים בטבע." [19]

איינשטיין עצמו לא היה אדם דתי, וגם לא האמין באלוהות פרטית, אך כינה את המוח שמאחורי היקום " אינטליגנציה עליונה כל כך שבהשוואה אליה , כל החשיבה והפעולה השיטתית של האנושות כולה היא רק השתקפות זניחה לחלוטין ." [20]

גם האתאיסט כריסטופר היצ'נס, שהקדיש את רוב ימיו לכתיבה ולפולמוס נגד קיומו של אלוהים, נותר מבולבל מעצם העובדה שהחיים לא היו נוצרים לו היו התנאים שונים ולו "במעלה אחת או בשערה אחת ." [21]

דיוויס מודה:

מבחינתי, ישנן ראיות מוצקות לכך שמשהו מתרחש מאחורי הקלעים. נדמה שמישהו כייל בדייקנות רבה את המספרים ואת חוקי הטבע כדי לברוא את היקום… נוצר הרושם הברור שמעורבת כאן תוכנית אב. [22]

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.