ציניקנים וספקנים

למרבה הצער, לא כולם מוכנים לבחון את הראיות באובייקטיביות. ברטראנד ראסל הודה שלעניין שלו בישוע "אין שום קשר" לעובדות היסטוריות.[4] ההיסטוריון ג'וזף קמפבל לא טרח לצטט ראיות כשסיפר לקהל הצופים בתוכנית לערוץ PBS שהתחייה של ישוע איננה נכונה עובדתית.[5] מלומדים אחרים, כמו ג'ון דומיניק קרוסן מסמינר ישוע הסכימו איתו.[6] אף אחד מהספקנים הללו לא הציג שום ראיות שתומכות בעמדתם.

בניגוד לציניקנים, ספקנים אמתיים מתעניינים בראיות. במאמר מערכת שפורסם בכתב העת Skeptic, תחת הכותרת "מיהו ספקן?", הופיעה ההגדרה הבאה: "ספקנות היא… גישה של שכל הישר לכל רעיון – ללא שום פרות קדושות. ובמילים אחרות… ספקנים אינם ניגשים לשום חקירה כשהגיונם סגור לאפשרות שתופעה או טענה עשויה להתגלות כאמתית. כשאנחנו קובעים שאנחנו "ספקנים," אנחנו מתכוונים לומר שחובה עלינו לגלות ראיות חותכות לפני שנאמין."[7]

בניגוד לראסל וקרוסן, ספקנים אמתיים חקרו את הראיות לתחייתו של ישוע. בואו נבחן כמה מהם, ונבדוק כיצד ניתחו את הראיות לאחת השאלות החשובות ביותר בתולדות האנושות: האם ישוע אכן קם לתחייה?

נבואה שמגשימה את עצמה

לפני מותו, אמר ישוע לחסידיו שמישהו יבגוד בו, שהוא ייעצר וייצלב אבל יקום לתחייה כעבור שלושה ימים. איזו תוכנית מוזרה! מה עמד מאחוריה? ישוע לא היה בדרן שמופיע בפני אחרים על פי דרישה; הוא הבטיח שמותו ותחייתו יוכיחו לכולם שהוא אכן המשיח (אם רק יפתחו את לבם ואת מוחם).

חוקר הביבלייה וילבור סמית' כתב על ישוע:

כשאמר שהוא עצמו יחזור לתחייה שלושה ימים לאחר צליבתו, הוא יצא בהכרזה שרק שוטה היה מעז להעלות על דל שפתיו, במיוחד אם ציפה להמשך נאמנותם של חסידיו – אלא אם כן היה משוכנע שהוא אכן יקום לתחייה. אין אף מייסד של דת עולמית שמוכרת לאדם שהעז אי-פעם לצאת בהכרזה שכזו.[8]

ובמילים אחרות, כיוון שישוע אמר לחסידיו ללא כחל ושרק שהוא יקום לתחייה לאחר מותו, כל כישלון לקיים את ההבטחה היה חושף אותו כנוכל. אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. איך ישוע מת לפני שקם לתחייה (אם הוא אכן מת)?

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.