האם השליחים סבלו מהזיות?
יש אנשים שעדיין מאמינים שאלביס השמן ואפור השיער מבקר דרך קבע בדאנקן דונטס. אחרים מאמינים שאת הלילה האחרון הם העבירו בספינת האם, בחברתם של חייזרים שביצעו בהם ניסויים שהדעת אינה סובלת. יש אנשים שמסוגלים "לראות" את הדברים שהם רוצים לראות, גם אם אין בהם שמץ של אמת. ובדיוק מסיבה זו יש הטוענים שהשליחים היו נסערים כל כך בעקבות הצליבה, שרצונם העז לראות את ישוע חי עוררה אצלם הזייה קבוצתית. האם זה אפשרי?
הפסיכולוג גארי קולינס, לשעבר נשיא האיגוד האמריקאי ליועצים נוצרים, נשאל לגבי האפשרות שהזיות הן הסיבה לתמורה הקיצונית בהתנהגותם של השליחים. קולינס השיב ואמר, "הזיות הן עניין אינדיבידואלי. מעצם טבען, רק אדם אחד יכול לראות הזיה כזו או אחרת בכל רגע נתון. זה לא משהו שקבוצה של אנשים יכולה לראות ביחד."[33]
הזיה איננה בגדר אפשרות סבירה, כפי שטען גם הפסיכולוג תומס ג'. תורברן. "אין להעלות על הדעת… שחמש מאות איש ואישה שדעתם צלולה… יחוו חוויה חושית – בחוש הראייה, השמיעה או המישוש – ושכל החוויות הללו גם יחד יהיו מבוססות כל כולן על… הזיה."[34]
יותר מזה, על פי הפסיכולוגיה של ההזיות, האדם ההוזה צריך להימצא בהלך הרוח המתאים, ולהשתוקק לראות את מי שלבו משתוקק לראות, על מנת שמוחו ימציא את אותה הזיה. שניים ממנהיגיה החשובים של הנצרות הקדומה, יעקב ופאולוס, מצהירים בנחישות שפגשו את ישוע שקם לתחייה, מבלי שייחלו או קיוו לכך מראש. למעשה, פאולוס (שאול התרסי), היה ממובילי הרדיפות נגד הנוצרים הראשונים, והתנצרותו נותרה בלתי מוסברת, פרט לעדותו שלו שישוע נגלה לפניו כשהוא חי וקיים.
תיאורית ההזיה, אם כן, מובילה גם היא למבוי סתום. איזה עוד הסבר נוכל למצוא לסיפור התחייה?
משקר למיתוס
כמה ספקנים עדיין לא השתכנעו, ומייחסים את סיפור התחייה לאגדה שמקורה באדם אחד או יותר, שכנראה שיקרו או חשבו שראו את ישוע קם לתחייה. עם הזמן, הופצה האגדה מפה לאוזן, וכך התעצמה והלכה בשיטת הטלפון השבור.
על פני השטח, נדמה שזה תרחיש הגיוני בהחלט. אבל יש שלוש בעיות עיקריות בתיאוריה הזאת.
- ראשית, אגדות אינן מתפתחות כל עוד יש אינספור עדי ראייה שעלולים להפריך אותן. היסטוריון אחד של רומא ויוון בעת העתיקה, א.נ. שרווין-וייט, טען שסיפור התחייה התפשט מוקדם מדי ומהר מדי לאחר האירועים עצמם, מכדי להיות אגדה.[35]
- שנית, אגדות מתפתחות כחלק ממסורת שבעל פה, ואינן מלוות במסמכים היסטוריים עדכניים שניתן לאמת; וספרי הבשורה נכתבו הרי תוך שלושה עשורים מאירוע התחייה.[36]
- שלישית, בתיאורית האגדה אין כדי לספק הסבר לעובדת גילויו של הקבר הריק, או לשכנוע ההיסטורי של השליחים שישוע אכן חי וקיים.[37]
אם כן, נדמה שגם תיאורית האגדה אינה הולמת את העובדות יותר מכל ניסיון אחר להסביר את האירוע המרעיש של התחייה. ועוד יותר מזה, סיפור תחייתו של ישוע שינה את מהלך ההיסטוריה הלכה למעשה, עוד בימי האימפריה הרומית. איך יכולה אגדה לייצר השפעה היסטורית אדירה שכזו תוך זמן קצר כל כך?
התקווה נגוזה. רומא והמנהיגים היהודים ניצחו – כך נדמה.