זיוף מימי-הביניים?

הנה שאלה חשובה שעלינו לשאול את עצמנו: מדוע לא הזכירו המלומדים המוסלמים את הבשורה על פי בר-נבא, אם אכן היתה קיימת בעידן שבו היו המוסלמים והנוצרים שקועים בוויכוח סוער על זהותו של ישוע, דהיינו במאות ה-15-7? אין ולו אזכור אחד לקיומה של הבשורה.

עוד יותר מזה, מלומדים נוצרים כמו אירנאוס כתבו בהרחבה על מסמכים אנטי-נוצריים כמו הבשורות הגנוסטיות, ואף סיווגו אותם כדברי כפירה. והנה, למרות כל טענותיו של המלומד המוסלמי א-ראחים, אין ולו מכתב או מסמך אחד שחיבר אירנאוס ובו הוא מזכיר את הבשורה על פי בר-נבא. פשוט אין שמץ של התייחסות לבשורה הזו מצדם של ראשוני המלומדים הנוצרים או המוסלמים.

אך העדות הבולטת ביותר להיותה עותק מאוחר היא שהבשורה על פי בר-נבא מתארת את החיים באירופה של ימי-הביניים, וכן את חגיגות יובל המאה – מסורת שנוסדה רק במאה ה-14. מנין ידעו בר-נבא ושאר המחברים במאה הראשונה פרטים היסטוריים שהפכו לעובדה רק כעבור מאות שנים?

ד"ר נורמן גייסלר מסכם: "יש ראיות מכריעות לכך שזו לא בשורה מהמאה הראשונה, שחיבר תלמידו של ישוע."[8]

אם לא די בראיות לכך שהיא לא נכתבה במאה הראשונה לספירה, חוקרים רבים אף סבורים שהבשורה על פי בר-נבא היא מסמך מזויף. כך כותב אחד המומחים: "לטעמי, המחקר הוכיח מעל לכל ספק שאותה 'בשורה' איננה אלא זיוף."[9]

החוקרים הנוצריים והחילוניים אינם היחידים שדבקים בטענה כי מישהו זייף את הטקסט, על מנת לשוות לו מראה של יצירה שחיבר בר-נבא, בן-לווייתו של פאולוס. עמדה זו משותפת גם למספר רב של מלומדים מוסלמים.[14] באנציקלופדיה המקוצרת של האיסלאם כתוב: "באשר לאותה 'בשורה על פי בר-נבא', אין שום ספק שמדובר בזיוף מימי-ביניים."[10]

אך כפי שכבר ציינו לעיל, המלומדים המוסלמים מאמינים באותה מידה שהכנסייה "השחיתה" את המסר של הברית החדשה, והציגה ישוע שונה לגמרי מהאיש שהתהלך בהרי הגליל לפני אלפיים שנה. וזה מוביל אותנו לשאלת אמינותה של הברית החדשה. האם נצליח לגלות בין דפיה את ישוע האמתי?