אבד בתרגום?

אם כן, מה חושפות הראיות? נפתח בשתי שאלות פשוטות: מתי נכתבו המסמכים המקוריים של הברית החדשה? ומי כתב אותם?

חשיבותן של שאלות אלה אמורה להיות מובנת מאליה. אם תיאורי חייו של ישוע נכתבו לאחר מותם של עדי הראייה, איש לא יוכל לאמת את מידת הדיוק שלהם. ומנגד, אם ספרי הברית החדשה נכתבו עוד בימי חייהם של השליחים, ניתן לקבוע שהם אותנטיים. הרי פטרוס יכול היה לקום ולומר על כל זיוף שנכתב בשמו: "היי, אני לא כתבתי את זה." וגם מתי, מרקוס, לוקס או יוחנן יכולים היו להגיב לשאלות או לקריאות תגר על האופן שבו תיארו את ישוע.

מחברי הברית החדשה טענו שכתביהם מספקים תיאור מדויק ממקור ראשון של חיי ישוע. השליח פטרוס אף הצהיר באחת מהאגרות שלו: "לֹא אַחֲרֵי אַגָּדוֹת מְחֻכָּמוֹת הָלַכְנוּ כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְנוּ לָכֶם אֶת גְּבוּרַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְאֶת בּוֹאוֹ, אֶלָּא בְּמוֹ עֵינֵינוּ רָאִינוּ אֶת גְּדֻלָּתוֹ" (אגרת פטרוס השנייה א' 16).

חלק ניכר מכתבי הברית החדשה תופסות 13 האגרות שכתב פאולוס (שאול התרסי) לכנסיות ולמתנצרים טריים. כתביו של פאולוס מתוארכים פחות או יותר לשנים 45-65 לספירה (12 עד 33 שנים לאחר מותו של ישוע), ומכילים כמה מעדויות הראייה הקדומות ביותר לחייו של ישוע ולתורתו. ויל דוראנט כתב על חשיבותן ההיסטורית של אגרות פאולוס: "הראיות הנוצריות מחייו של ישוע נפתחות בכתבים המיוחסים לפאולוס הקדוש… איש מעולם לא פקפק בקיומו של פאולוס, וגם לא בפגישותיו החוזרות ונשנות עם פטרוס, עם יעקב ועם יוחנן; פאולוס אף הודה שקינא בהם, על ששלושתם הכירו את ישוע עוד בחייו."

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.