מי צריך את פדרל אקספרס?
כתביהם המקוריים של השליחים זכו להערצה. בכנסיות למדו אותם, הפיצו אותם למאמינים, הגנו עליהם בהדרת כבוד ואחסנו אותם כמו היו אוצר קבור.
אך למרבה הצער, החרמות מצד הרומאים, וגם 2000 השנים שעברו מאז והחוק השני של התרמודינמיקה גבו מחיר כבד. אז מה נשאר לנו היום מאותם כתבים מקוריים? שום דבר. כתבי-היד המקוריים אבדו מזמן (אם כי אין ספק שחוקרי הביבלייה צופים מדי שבוע בתוכנית ענתיקות בדרכים, בתקווה לגלות עותק נדיר).
אבל הברית החדשה איננה היחידה שנפלה קורבן לגורל שכזה; אין שום מסמך מקביל מהעת העתיקה שנותר בידינו היום. ההיסטוריונים אינם מודאגים מן המחסור הזה בכתבי-יד מקוריים, שכן יש בידיהם עותקים מהימנים שאפשר לחקור. אבל האם קיימים עותקים עתיקים של הברית החדשה; ואם כן, האם הם נאמנים למקור?
ככל שהתרבה מספרן של הכנסיות, הועתקו מאות עותקים חדשים בהשגחתם הקפדנית של אבות הכנסייה. כל מכתב הועתק בדקדקנות רבה, והונצח בדיו על פיסת קלף או על פפירוס. וכך, יכולים היום המלומדים להשוות בין שלל עותקים שניצלו משיני הזמן (גם עותקים של עותקים, ועותקים של עותקים של עותקים – הבנתם את הרעיון), כדי לקבוע אותנטיות ולהגיע בקירוב רב לנוסח המדויק של המסמכים המקוריים.
למעשה, מלומדים שחוקרים ספרות עתיקה פיתחו מדע שלם של ביקורת טקסטואלית, כדי לבחון מסמכים עתיקים כמו האודיסיאה, להשוות ביניהם למסמכים אחרים מהעת העתיקה ולקבוע את מידת הדיוק שלהם. ההיסטוריון הצבאי צ'רלס סאנדרס שכלל לאחרונה את הביקורת הטקסטואלית: הוא הגה מבחן בן שלושה שלבים, שבנוסף לנאמנותו של העותק למקור בוחן גם את מידת אמינותם של מחברי המסמך. להלן שלבי המבחן:
- מבחן הביבליוגרפיה
- מבחן הראיות הפנימיות
- מבחן הראיות החיצוניות[7]
בואו נבדוק מה קורה כשמיישמים את שלושת השלבים ובוחנים את כתבי-היד המוקדמים ביותר של הברית החדשה.
מבחן הביבליוגרפיה
בשלב הראשון משווים בין המסמך לשאר ראיות היסטוריות עתיקות מאותה תקופה. השאלות הנשאלות הן:
- כמה עותקים קיימים מהמסמך המקורי?
- עד כמה גדול פער הזמן בין הכתבים המקוריים לעותקים הקדומים ביותר?
- עד כמה גדולה החפיפה בין המסמך לשאר הראיות ההיסטוריות מאותה תקופה?
דמיינו לעצמכם שהיו רק שניים או שלושה עותקים מכתבי-היד המקוריים של הברית החדשה. זו הייתה דגימה כה קטנה שלא היה בכוחנו לאמת את מידת הדיוק שלה. אבל יש בידינו מאות אם לא אלפי עותקים, ובקלות ניתן לעקור את הטעויות ממסמכים שהועתקו בצורה רשלנית.
אם כן, כיצד עומדת הברית החדשה בהשוואה הזו עם שאר כתבים עתיקים, הן בשאלת מספר העותקים והן בשאלת פער הזמן בינם לבין המקור? יש היום בידי החוקרים מעל 5000 כתבי-יד של הברית החדשה הכתובים בשפת המקור – יוונית. אם נביא בחשבון גם תרגומים לשפות אחרות, המספר הזה מזנק ל-24,000 עותקים מהמאות השנייה עד הרביעית לספירה.
בואו נשווה את זה ל-634 העותקים הקיימים מכתב-יד היסטורי אחר, שנחשב המתועד ביותר אחרי כתבי הקודש, האיליאדה מאת הומרוס.[8] ובל נשכח שממרבית היצירות ההיסטוריות נותרו עוד הרבה פחות מזה (ברוב המקרים, פחות מעשרה עותקים). חוקר הברית החדשה ברוס מצגר מציין: "בהשוואה לנתונים האלה [של כתבי-יד עתיקים אחרים], המבקר הטקסטואלי של הברית החדשה מרגיש נבוך מעושר המקורות שמצוי בידו."[9]
לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.