גילויו של קודקס סינאיטיקוס

ב-1844 חיפש המלומד הגרמני קונסטנטין טישנדורף כתבי-יד של הברית החדשה. במהלך ביקורו בספרייה של מנזר סנטה קתרינה שליד הר סיני, הבחין באקראי בסלסילה מלאה דפים עתיקים. המלומד הגרמני היה נלהב ומזועזע כאחת. מימיו לא ראה כתבי-יד יווניים עתיקים כל כך. טישנדורף חקר את הספרן, ונחרד לשמוע שהדפים יועדו לשימוש כחומרי בעירה. לדברי הספרן, שתי סלסילות דומות של דפים עתיקים כבר נשרפו!

התלהבותו של טישנדורף עוררה את חשדם של הנזירים, והם סירבו להראות לו כתבי-יד נוספים; ובכל זאת, הרשו לו לקחת עמו את 43 הדפים שגילה.

כעבור חמש-עשרה שנה, חזר טישנדורף למנזר בסיני, הפעם בחסותו של הצאר הרוסי אלכסנדר השני. משהגיע למקום, הוביל אותו נזיר אל חדרו ושלף כתב-יד עטוף בבד שנשמר על מדף, לצד כמה צלחות וכוסות. טישנדורף זיהה מיד את שאר הדפים יקרי-הערך של כתב-היד שחילץ בזמנו.

במנזר הסכימו להעניק את כתב-היד במתנה לצאר, כמגינה של הכנסייה היוונית-אורתודוכסית. ב-1933, מכרו הקומוניסטים את כתב-היד למוזיאון הבריטי תמורת מאה אלף פאונד.

קודקס סינאיטיקוס הוא אחד מכתבי-היד השלמים והקדומים ביותר של הברית החדשה שעומדים היום לרשות החוקרים, וגם אחד החשובים שבהם. יש הסבורים שזהו אחד מחמישים עותקי הביבלייה שהזמין הקיסר קונסטנטינוס מאוסביוס, בתחילת המאה הרביעית. קודקס סינאיטיקוס תרם תרומה עצומה לחקר הביבלייה, ולאימות דיוקם של כתבי הברית החדשה.

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.