בהתחשב בהיסטוריה הסוערת של עם ישראל, קשה שלא לקשור בין הגדרתו של המשיח לבין המושג של לוחם חירות פוליטי. אפשר להבין כיצד עשוי היה יהודי בן המאה הראשונה לחשוב לעצמו: איך ייתכן שהמשיח הגיע, כשישראל עדיין נתונה לשליטתו המדכאת של הכיבוש הרומי?
ישוע הגשים אמנם את הנבואות המשיחיות, אך עשה זאת בדרכים שאיש לא צפה מראש. הוא ביקש להוביל מהפכה מוסרית ורוחנית, לא פוליטית, ולהשיג את מטרותיו באמצעות הכנעה והקרבה עצמית, ריפוי והוראה. בני ישראל, לעומת זאת, חיפשו את משה או את יהושע החדשים, מנהיגים שיחזירו עטרה ליושנה ויקימו מחדש את ממלכתם האבודה.
כמובן שרבים מבני תקופתו של ישוע זיהו אותו כמשיח – הכנסייה הנוצרית נבנתה על יסודות יהודיים לחלוטין. אך רוב היהודים בני אותם ימים לא זיהו אותו ככזה, ולא כל כך קשה להבין מדוע.
כדי להיטיב ולהבין את חוסר נכונותם של היהודים בני המאה הראשונה להכיר בישוע כמשיח, כדאי שניזכר בנבואה המשיחית הזו של הנביא ישעיהו, 700 שנה לפני הספירה. הייתכן שהנבואה מתייחסת לישוע?
"כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ, אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ. נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה, וְלֹא יִפְתַּח-פִּיו, כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל, וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה; וְלֹא יִפְתַּח, פִּיו. מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח, וְאֶת-דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ: כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ. וַיִּתֵּן אֶת-רְשָׁעִים קִבְרוֹ, וְאֶת-עָשִׁיר בְּמֹתָיו…
וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ, הֶחֱלִי– אִם-תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ, יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים; וְחֵפֶץ יְהוָה, בְּיָדוֹ יִצְלָח. מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ, יִרְאֶה יִשְׂבָּע–בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי, לָרַבִּים; וַעֲוֹנֹתָם, הוּא יִסְבֹּל." (ישעיהו נ"ג ו'-י"א)
כשישוע מוסמר אל הצלב, היו בוודאי שחשבו לעצמם: איך ייתכן שזה המשיח? ובה בעת, אולי היו גם אחרים שתהו: על מי דיבר ישעיהו, אם לא על ישוע?
לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.