מדוע ניצחה הנצרות?

מוריסון תמה כיצד ייתכן ש"תנועה כה קטנה וחסרת חשיבות הצליחה לגבור על אחיזתו של הממסד היהודי, שלא לדבר על עוצמתה של האימפריה הרומית." מדוע בעצם ניצחה הנצרות, כנגד כל הסיכויים?

כך הוא כתב: "תוך עשרים שנה, ערערה טענתם של האיכרים מאזור הגליל על הממסד היהודי… ותוך פחות מחמישים שנה, החלה לאיים על שלמותה של האימפריה הרומית. אחרי שאמרנו את כל מה שאפשר לומר… עדיין נותרה בפנינו התעלומה הגדולה מכולן. מדוע ניצחה הנצרות?"[38]

על פי כל היגיון אפשרי, אם סיפור התחייה לא קרה מעולם, הנצרות אמורה הייתה לגווע על הצלב כשהשליחים נמלטו על נפשם. אלא שהם התאוששו, הפיצו את הבשורה וייסדו תנועה נוצרית גדלה והולכת.

ג'.נ.ד אנדרסון כתב: "חשבו לרגע עד כמה זה אבסורדי מבחינה פסיכולוגית שקבוצה קטנה של פחדנים מובסים הסתתרה יום אחד באיזו עליית גג, וכעבור ימים ספורים הפכה לחבורה ששום רדיפה לא הצליחה להשתיק – ואז ניסתה גם לייחס את השינוי הדרמטי הזה לאיזו בדיה אומללה ולא משכנעת… אין בזה שום היגיון."[39]

מסקנה מפתיעה

לאחר שפסל את האפשרות של מיתוס, של הזיה או של פגם בנתיחת הגופה; לאחר שמצא ראיות חותכות לגילויו של קבר ריק, וגם עדי ראייה להופעתו מחדש של ישוע; ומשלא להצליח להסביר את השינוי שחל בקרב אותם חסידים שראו אותו, וגם לא את השפעתם האדירה על העולם, השתכנע לבסוף מוריסון שהדעה הקדומה נגד תחייתו של ישוע שגויה מיסודה. הוא החל לכתוב ספר נוסף – בשם Who Moved the Stone? – ובו פרש את מסקנותיו החדשות. מוריסון פשוט עקב אחר שרשרת הראיות, עד שלבסוף התבררה לו התמונה הגדולה ונחשפה האמת. הוא הופתע לגלות שהראיות הובילו אותו לאמונה בסיפור התחייה.

בפרק הראשון של ספרו, "הספר שסירב להיכתב," הסביר הספקן לשעבר כיצד שכנעו אותו הראיות שסיפור תחייתו של ישוע אכן היה מאורע היסטורי. "הרגשתי כאדם שמחליט לחצות יער מוכר ולהלך בשביל כבוש היטב, ובכל זאת מוצא את עצמו במקום שכלל לא ציפה להגיע אליו."[40]

מוריסון איננו היחיד. ספקנים רבים בחנו את הראיות סביב תחייתו של ישוע, וקיבלו אותה כעובדה מעוררת פליאה יותר מכל מאורע בתולדות האנושות. ק.ס. לואיס, שהתייחס בעבר לעצם קיומו של ישוע כאל מיתוס, השתכנע גם הוא מהראיות לתחייתו של ישוע. לדבריו, "קרה כאן משהו חדש לגמרי בתולדות היקום. ישוע הביס את המוות. הדלת שהייתה נעולה תמיד נפתחה לרווחה, לראשונה בהיסטוריה."[41]

בואו נבחן את דבריו של ספקן אחד נוסף שהשתכנע מכוח הראיות.

הפרופסור ההמום

פרופסור סיימון גרינליף, מגדולי המשפטנים האמריקאים, היה אחד מאותם אנשים שראו בסיפור התחייה של ישוע מיתוס ותו לא, אך גם הוא שינה את עמדתו כמו מוריסון. גרינליף תרם רבות להעלאת קרנו של בית-הספר למשפטים בהרווארד. הוא כתב את יצירת המופת המשפטית שלו בשלושה כרכים, A Treatise on the Law of Evidence, שנחשבת "הסמכות הגדולה ביותר בספרות המשפטית."[42] מערכת המשפט האמריקאית המוכרת לנו היום מבוססת על דיני הראיות שגיבש גרינליף.

באחד משיעורי המשפטים שלו, אמר פרופסור גרינליף לתלמידיו שסיפור תחייתו של ישוע איננו אלא אגדה. כאתאיסט, הוא לא האמין בניסים. בניסיון לסתור את דבריו, אתגרו אותו שלושה מתלמידיו ליישם את חוקי הראיות המהוללים שלו עצמו ולבחון את סיפור התחייה.

לאחר שדחקו בו שוב ושוב, נענה גרינליף לאתגר, והחל לחקור את שרשרת הראיות. הוא מיקד את מוחו המשפטי המבריק בעובדות ההיסטוריות, וניסה להוכיח שסיפור התחייה הוא בדיה ותו לא.

אך ככל שהעמיק לחקור את התיעוד ההיסטורי, הופתע גרינליף לגלות ראיות חותכות שתומכות בטענה כי ישוע אכן קם לתחייה. את ספקנותו של גרינליף אתגר אירוע ששינה את מהלכה של ההיסטוריה האנושית.

גרינליף התקשה להסביר כמה מהשינויים הדרמטיים שהתחוללו זמן קצר לאחר מותו של ישוע, בראש ובראשונה התנהגותם של השליחים. כי לא רק שליח אחד או שניים התעקשו לדווח שישוע קם לתחייה; כולם עשו זאת כאיש אחד. גרינליף בחן את העובדות תוך שימוש בחוקי הראיות שלו עצמו, והיה מוכן למסור את פסק הדין.

למרבה התדהמה, הוא שינה את עמדתו מן הקצה אל הקצה, וקיבל את תחייתו של ישוע כהסבר ההגיוני ביותר לאירועים שהתרחשו זמן קצר לאחר הצליבה. המשפטן המבריק והאתאיסט לשעבר התקשה להאמין שהשליחים יכלו לדבוק לאורך זמן בטענה שישוע קם לתחייה, אלמלא ראו אותו במו עיניהם.[43]

בספרו The Testimony of the Evangelists, תיעד גרינליף את שרשרת הראיות שאילצה אותו לשנות את דעתו. במסקנותיו, הוא קורא לכל אדם שמחפש את האמת על התחייה לבחון את הראיות ללא משוא פנים.

גרינליף השתכנע כל כך מגוף הראיות, שהוא הפך לנוצרי אדוק. הוא האמין כי כל אדם חסר פניות שיבחן את הראיות באמת ובתמים, ממש כמו בבית המשפט, יגיע לאותה מסקנה כמוהו – שישוע אכן קם לתחייה.[44]

אך סיפור תחייתו של ישוע מעלה שאלה נוספת: מה הקשר בין העובדה שישוע הביס את המוות לחיים שלי? התשובה לשאלה זו היא שעומדת בבסיסה של הנצרות.

האם סיפר לנו ישוע מה קורה אחרי שאנחנו מתים?

אם ישוע אכן חזר מהמתים, הוא בוודאי יודע מה קורה בצד השני. מה סיפר לנו ישוע על משמעות החיים ועל העתיד שלנו? האם יש דרכים רבות שמובילות לאלוהים, או שמא טען שהוא הדרך היחידה?

לחצו כאן לדיון בשאלה "למה ישוע?" ותגלו מה אמר ישוע על החיים שלאחר המוות.

האם יכול ישוע להביא משמעות לחיים?

לחצו כאן ותגלו גם אתם איך יכול ישוע להביא משמעות לחיים.

• "מי אני?"
• "למה אני פה?"
• וגם "לאן אני הולך אחרי המוות?"

© 2016 JesusTruths.info