מה סיפר לנו ישוע על עצמנו?

נועדנו לקשר עם האל

לו קראתם את הברית החדשה, הייתם מגלים שישוע מדבר כל העת על הערך האדיר שלנו בעיני האֵל, שברא אותנו להיות כמו ילדיו.

בונו, כוכב הרוק וסולן להקת U2, אמר בראיון, "זה בלתי-נתפס שאלוהים, אשר ברא את היקום, מחפש חברה וקשר אמתי עם בני האדם…"[5] ובמילים אחרות, לפני שהיקום נברא, תכנן האֵל לאמץ אותנו למשפחתו. עוד יותר מזה, הוא גם תכנן להוריש לנו ירושה אדירה שכולה שלנו. כמו לבו של האב במשל של ישוע, גם אלוהים רוצה להעתיר עלינו ירושה של ברכה ופריבילגיה שלא נוכל אפילו לדמיין. בעיניו, אנחנו מיוחדים.

הרשות נתונה

בסרט נשים מושלמות מסופר על חבורה של גברים חלשים, שקרנים, חמדנים ורצחניים שהחליטו ליצור רובוטים צייתנים וכנועים שיחליפו את נשותיהם העצמאיות והמשוחררות, משום שראו בהן איום. אותם גברים אהבו כביכול את נשותיהם, ובכל זאת החליפו אותן בצעצועים על מנת לכפות עליהן צייתנות.

גם אלוהים יכול היה ליצור אותנו בדיוק כך – כיצורים רובוטיים (iPeople) שמתוכנתים לאהוב אותו ולציית לו; הוא יכול היה לתכנת בנו את הסגידה לאֵל, ממש כמו שומר מסך. אלא שאז הייתה אהבתנו אליו חסרת כל משמעות. אלוהים רצה שנאהב אותו מרצוננו החופשי. ביחסים אמתיים, כולנו רוצים מישהו שיאהב אותנו בזכות עצמנו, לא מתוך הכרח – כולנו מעדיפים נפש תאומה על פני כלה בהזמנה. סרן קירקגור סיכם את הדילמה באמצעות הסיפור הבא:

דמיינו לעצמכם מלך שהתאהב בנערה ענייה. המלך הזה לא היה ככל המלכים. כל מדינאי שעמד בפניו רעד מעצם המחשבה על עוצמתו… ובכל זאת, המלך הכול יכול נמס מרוב אהבה לאותה נערה ענייה. אבל איך הוא אמור להצהיר על אהבתו אליה? זה נשמע מוזר, אך במובן מסוים ידיו היו כבולות מעצם היותו מלך כל יכול. לו היה מביא אותה אל ארמונו ומניח על ראשה כתר משובץ יהלומים, היא ודאי לא הייתה מתנגדת… מי היה מעז להתנגד לו? אבל האם הייתה אוהבת אותו? היא הייתה אומרת שכן, כמובן, אבל האם זה היה נכון?[6]

אתם מבינים את הדילמה. ובמילים פשוטות: איך נפרדים מחבר יודע כל? ("נראה לי שזה לא עובד בינינו, אבל אתה כבר ידעת את זה.") על מנת לאפשר אהבה הדדית שנוצרת מעצמה, ברא אלוהים בבני האדם יכולת נדירה: רצון חופשי.

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.