מרד נגד חוקי המוסר של האֵל
ק.ס. לואיס טען שבכולנו מתוכנת עמוק בפנים הרצון להכיר את אלוהים, ובכל זאת אנחנו מורדים ברצון הזה מרגע לידתנו.[7] לואיס גם החל לבחון את המניעים שלו עצמו, וזה הוביל אותו לגילוי שהוא יודע אינסטינקטיבית להבחין בין טוב לרע.
לואיס תהה מנין מגיעה ההבחנה הזו בין טוב לרע. כולנו חווים את ההבחנה הזו בין טוב לרע כשאנחנו קוראים על היטלר שהשמיד שישה מיליון יהודים, או על גיבורה שהקריבה את חייה למען אחרים. כולנו יודעים אינסטינקטיבית שאסור לשקר ולרמות. ההכרה הזו שבכולנו טבוע מעין "חוק" מוסרי פנימי הובילה את האתאיסט לשעבר למסקנה שחייב להיות גם "מחוקק" מוסרי.
ואכן, גם ישוע וגם כתבי הקודש אומרים לנו שאלוהים העניק לכולנו חוקי מוסר שיש לציית להם. אבל לא זו בלבד שהפנינו עורף לקשר עמו, גם הפרנו את חוקי המוסר שחוקק האֵל. רובנו מכירים לפחות כמה מעשרת הדברות:
"לֹא תִגְנֹב, לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף" וכן הלאה. אלוהים תמצת את כל זה באמירות כמו "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" או "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ." אם כן, חטא איננו רק הרע שאנחנו עושים כשאנחנו מפרים את החוק, אלא הכישלון שלנו לעשות את הטוב.
אלוהים ברא יקום ששולטים בו חוקים – חוקים נעלים וקבועים, שלא ניתן לשנות אותם. כשאיינשטיין הגיע לנוסחה E=MC2, הוא פיצח את סודות האנרגיה הגרעינית. קחו את הרכיבים הנכונים וערבבו אותם יחדיו בדיוק בתנאים הנכונים, ותשתחרר אנרגיה אדירה. כתבי הקודש מספרים לנו שחוקי המוסר של האֵל תקפים באותה המידה, שהרי הם נובעים מעצם אופיו.
החל מבריאת האדם ועד ימינו, כולנו הפרנו את חוקי האֵל, אף על פי שנוצרו לטובתנו. וכולנו נכשלנו לעשות את הטוב. ירשנו את המצב הזה מאדם הראשון. הביבלייה מכנה זאת מרי או חטא, אבל הכוונה היא ל"פספוס", כמו קשת שמפספס את מטרתו. וכך, למעשה, ניתקו החטאים שלנו את יחסיו המתוכננים של האֵל עמנו. אם נשתמש בדוגמה של הקשת, פספסנו בגדול בכל מה שקשור למטרה שלשמה נבראנו.
חטא הוא הגורם שמוביל לנתק בכל סוגי היחסים: אנושות שהתנתקה מסביבתה (ניכור), בני אדם שהתנתקו מעצמם (אשמה ובושה), אנשים שהתנתקו מאחרים (מלחמה ורצח), או אנשים שהתנתקו מאלוהים (מוות רוחני). כמו חוליות בשרשרת, מרגע שניתקה החוליה הראשונה שחיברה בין אלוהים לאנושות, ניתקו אחריה גם כל השאר.
ואנחנו שבורים. כמו בשיר של קניה ווסט, "אני לא בטוח שאדע לכפר על חטאים… חושש לדבר עם אלוהים, לא דיברנו כבר שנים…" המילים של ווסט מצביעות בדיוק על הנתק הזה שמביא החטא אל תוך חיינו. ועל פי הביבלייה, הנתק עמוק הרבה יותר ממילותיו של זמר ראפ. ההשלכות שלו קטלניות.
החטאים שלנו הפרידו בינינו לבין אהבת האֵל
המרי (החטא) שלנו יצר חומת הפרדה בינינו לבין אלוהים (ראו ישעיהו נ"ט ב'). בכתבי הקודש, "הפרדה" שכזו פירושה מוות רוחני. ומוות רוחני פירושו שאנחנו מנותקים לגמרי מאורו של אלוהים.
אולי אתם אומרים, "אבל רק רגע. אלוהים לא ידע את כל זה לפני שברא אותנו? איך הוא לא ראה שהתוכנית שלו נדונה לכישלון?" בוודאי, אֵל יודע כל היה מבין שנמרה את פיו ושנחטא. למעשה, הכישלון שלנו הוא שהופך את תכניתו למופלאה כל כך. וזה מביא אותנו לסיבה שאלוהים ירד אל הארץ בדמות אנושית. ועוד יותר מופלא מזה – אל הסיבה המדהימה למותו.
לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.