הבשורה על פי בר-נבא: כתובים סודיים?

האם מכילים "הכתובים הסודיים", שנתגלו במבצע עוקץ לחשיפת רשת מבריחים בטורקיה, את האמת האמתית על זהותו של ישוע? על פי מקורות טורקיים, טקסט עתיק בכריכת עור שנותר חבוי במשך 12 שנה, הוא גרסה אותנטית בת 1500 שנה של הבשורה על פי בר-נבא.

בלוגרים מוסלמים יוצאים מגדרם למשמע החדשות על התגלית. על פי כמה מלומדים מוסלמים, הבשורה על פי בר-נבא "דוכאה בהוראת הכנסייה הנוצרית בשל ההקבלות והדמיון הרב לדעה המוסלמית הרווחת על ישוע." [1] סקר שערך אתר מוסלמי משקף היטב את האמונה הזאת, ומגלה שמחצית מקוראיו מאמינים כי הבשורה על פי בר-נבא היא הבשורה האמתית של ישוע.[2] המלומד המוסלמי מוחמד עטא א-ראחים טוען, "ככל שידוע לנו, הבשורה על פי בר-נבא היא הבשורה היחידה שכתב תלמידו של ישוע…"[3] א-ראחים טוען שהבשורה היתה נפוצה בחוגי הכנסייה הקדומה עד 325 לספירה.

על פי אותם "כתובים סודיים," בר-נבא היה אחד מתריסר השליחים המקוריים של ישוע. ואולם בספר מעשי השליחים, מציג לוקס את בר-נבא כשליח מאוחר יותר מתריסר השליחים המקוריים, וכתלמידו של פאולוס השליח (שאול התרסי). במסעותיהם המסיונריים, הכריזו פאולוס ובר-נבא ללא מורא על מותו של ישוע, על תחייתו ועל היותו האדון, עוד במאה הראשונה לספירה.[4]

ישוע אחר?

המסמך המכונה הבשורה על פי בר-נבא מכיל ברובו את אותו המידע כמו ארבע הבשורות שבברית החדשה, ועם זאת הוא נבדל מהן בכל מה שקשור לזהותו של ישוע. הנה כמה מההבדלים העיקריים שמתגלים בבשורה על פי בר-נבא:

• הכחשת אלוהותו של ישוע
• הכחשת השילוש הקדוש
• הכחשת סיפור צליבתו של ישוע

הכחשת ישוע כמשיח (בניגוד לכתוב בקוראן)
כתב היד הטורקי הקדום מתרחק גם מהכתוב בקוראן, ומעניק את התואר משיח למוחמד ולא לישוע.[5] ואולם, בדומה לקוראן, גם בבשורה על פי בר-נבא מוצג ישוע כבן-אנוש. בבשורה החדשה, אומר כביכול ישוע:

"מודה אני בפני שמיים, ומזמן לי לעדים את כל שוכני הארץ, כי זר אני לכל אשר אמרו עליי אחרים, שיותר מבן-אנוש אני. לא, כי אדם אני, ילוד אישה, ונתון לדינו של האל; כי חי אני כאחד האדם, נתון לסבל משותף."[2]

אין ספק, בבשורה על פי בר-נבא מכחיש ישוע עצמו את אלוהותו, וזאת בניגוד מוחלט לשליח יוחנן, שמכנה את ישוע בן האלוהים ובורא עולם:

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר. הוּא הָיָה בְּרֵאשִׁית עִם הָאֱלֹהִים. הַכֹּל נִהְיָה עַל־יָדָיו, וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל אֲשֶׁר נִהְיָה… הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר וְשָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ; וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ אֶת כְּבוֹדוֹ..[3]