הברית החדשה

ספקנים כמו אלן ג'ונסון מתייחסים בביטול גם לברית החדשה כהוכחה לקיומו של ישוע, כיוון שמחבריה "משוחדים." אבל גם היסטוריונים לא-נוצריים בעליל רואים בכתבי היד העתיקים של הברית החדשה ראיה מוצקה לקיומו של ישוע. מייקל גרנט האתאיסט, היסטוריון מקיימברידג', טוען שיש להתייחס אל הברית החדשה כמו לכל ראיה היסטורית עתיקה:

אם נאמץ גם בחקר הברית החדשה – ובצדק – את אותם הקריטריונים שהיינו מאמצים בחקר כל מסמך היסטורי אחר, הרי שלא נוכל להתכחש לקיומו של ישוע, ממש כשם שלא נוכל להתכחש לכל דמות פגאנית שקיומה כדמות היסטורית אמתית אינו מוטל בספק.[30]

המקורות העיקריים למידע על חייו ועל תורתו של ישוע הם ארבע הבשורות (מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן). לוקס פותח את הבשורה שלו במילים אלה שמכוונות לתיאופילוס: "לְאַחַר שֶׁהִתְחַקֵּיתִי הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים מֵרֵאשִׁיתָם, חָשַׁבְתִּי גַּם אֲנִי לְנָכוֹן לְכָתְבָם לְךָ כְּסִדְרָם, תֵּאוֹפִילוֹס הַנִּכְבָּד."[31]

הארכיאולוג הנודע סר ויליאם ראמזי דחה בתחילה את התיאור ההיסטורי של ישוע כפי שמתאר אותו לוקס. רק לימים הודה, "לוקס הוא היסטוריון מהשורה הראשונה… מן הראוי לתת לו מקום של כבוד בין גדולי ההיסטוריונים אי-פעם… אין אח ורע לאמינות תיאוריו ההיסטוריים של לוקס."[32]

התיאורים המוקדמים ביותר של אלכסנדר הגדול נכתבו 300 שנה לאחר מותו. אבל מהו פער הזמן בין חייו של ישוע לכתיבת ספרי הבשורה? האם היו עדיין באותם ימים עדי ראייה שהכירו את ישוע, או שמא חלף מספיק זמן להיווצרותו של מיתוס?

בשנות השלושים של המאה ה-19, טענו חוקרים גרמנים שהברית החדשה נכתבה במאה שלישית לספירה, מאוחר מכדי לשמש עדויות ממקור ראשון של שליחי ישוע. ועם זאת, העתקים של כתבי יד שגילו ארכיאולוגים במאות ה-20-19 מוכיחים שחייו של ישוע תועדו עוד הרבה קודם לכן. [ראו "אבל האם זו אמת?"]

ויליאם אולברייט תארך את כל ספרי הברית החדשה "לשנים שבין 75-50 לספירה."[33] ואילו ג'ון א.ת. רובינסון מקיימברידג' תארך את כל ספרי הברית חדשה לשנים 65-40 לספירה. תארוך מוקדם שכזה פירושו שהספרים נכתבו כשעדי ראייה היו עדיין חיים, ומוקדם מדי להיווצרותם של מיתוס או של אגדה.[34]

לאחר שק.ס. לואיס קרא את ספרי הבשורה, הוא כתב: "כעת, כהיסטוריון ספרותי, אני משוכנע לגמרי ש… ספרי הבשורה… אינם אגדה. קראתי בחיי אגדות רבות, ואין ספק בלבי שספרי הבשורה אינם שייכים לז'אנר הזה."[35]

מספר כתבי היד של הברית החדשה הוא בלתי-נתפס. יש מעל 24,000 כתבי יד מלאים או חלקיים של הספר, יותר מכל מסמך היסטורי אחר.[36]

אין אף דמות היסטורית מהעת העתיקה – דתית או חילונית – שזכתה לתיעוד נרחב כל כך כמו ישוע. ההיסטוריון פול ג'ונסון מציין: "אם נביא בחשבון שכתבי טאקיטוס, לדוגמה, הגיעו לידינו רק בזכות כתב יד אחד מימי-הביניים, מספרם של כתבי היד המוקדמים של הברית החדשה מעורר השתאות ממש."[37]

(למידע נוסף על אמינותה של הברית החדשה, ראו "האם הבשורות מהימנות?")

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.