השופרים של אלוהים

על פי הכתובים, אלוהי העברים דיבר אל בני עמו באמצעות נביאים, גברים ונשים שידעו לתקשר עם האֵל, ובמקרים מסוימים אף היו חלק מהממסד הדתי. רבים מהמסרים של אותם נביאים התייחסו להווה; אחרים, ניבאו את העתיד. כך או אחרת, תפקידם היה לגלות לבני עמם את כוונותיו של האֵל.

אלא שמקצועו של הנביא היה מהמסוכנים ביותר בעולם, ממש כמו עבודה במפעל כימיקלים. גם כשדיברו אמת, לא כולם אהבו לשמוע אותה, ונביאים רבים הומתו או הושלכו לכלא (מה לעשות, מלכים רבים שנאו לקבל בשורות רעות). התיעוד ההיסטורי מגלה לנו שהנביא ישעיהו נוסר לשניים.

אם כן, זו הדילמה שעמדה בפני הנביאים: גזר דין מוות במקרה של נבואת כזב, ואולי גם במקרה של נבואת אמת. אף נביא אמת לא רצה לעשות את הרע בעיני האֵל, ומן הסתם גם לא רצה שינסרו אותו לשניים. ולכן, רוב הנביאים חיכו עד שהיו משוכנעים לגמרי שאלוהים אכן דיבר אליהם, אחרת הם פשוט סתמו את פיהם. מלכים רעדו למשמע דבריהם, כי נביאי אמת לעולם לא טעו.

נשאלת השאלה: מהי מידת הדיוק של נבואות התנ"ך לעומת המדיומים של ימינו?

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.