מה סיפר לנו ישוע על עצמו?

הפתרון המושלם של אלוהים

בשלוש שנותיו כמטיף, לימד אותנו ישוע כיצד לחיות וביצע נסים רבים, כולל החייאת מתים. ואולם הוא הצהיר מפורשות שמשימתו העיקרית היא להציל אותנו מחטאינו.

ישוע טען שהוא המשיח המובטח שייקח על עצמו את עול עוונותינו. הנביא ישעיהו דיבר על המשיח 700 שנה קודם לכן, ושרבב לדבריו גם כמה רמזים באשר לזהותו. אבל יש רמז אחד קשה מאוד לתפיסה: שהמשיח הוא גם אדם וגם אֵל!

"כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ… וַיִּקְרָא שְׁמוֹ… אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי עַד, שַׂר שָׁלוֹם."
(ישעיהו ט' ה')

הסופר ריי סטדמן כותב על המשיח המובטח של אלוהים: "החל מראשיתה של הברית הישנה, קיימת תחושה של תקווה וציפייה, כמו הלמות של צעדים קרבים: מישהו מגיע!… והתקווה הזו מתגברת לאורך כל התיעוד הנבואי, כשנביא אחר נביא מוסיפים רמז ועוד רמז: מישהו מגיע!"[8]

הנביאים של העת העתיקה חזו שהמשיח יהיה לקורבן המושלם, שייקח על עצמו את חטאינו וישביע את תחושת הצדק של אלוהים. האיש המושלם הזה ימות למעננו. (ישעיהו נ"ג ו')

על פי מחברי הברית החדשה, הסיבה היחידה לבחירה בישוע כאדם הנכון שימות למעננו היא שכמו אלוהים, גם הוא חי חיים של טוהר מוסרי, ולא נפל קורבן לחטא.

קשה להבין כיצד בדיוק שילם ישוע במותו על חטאינו. אולי כדאי להשתמש באנלוגיה מתחום המשפט כדי להבהיר כיצד פתר ישוע את הדילמה בין אהבתו המושלמת של האֵל לבין הצדק.

דמיינו לעצמכם שנכנסתם לבית-משפט, לאחר שביצעתם רצח (כנראה שאתם סובלים מבעיות קשות). אתם ניגשים אל דוכן השופט, ומגלים שהוא אבא שלכם. אתם יודעים שהוא אוהב אתכם, ומיד מתחננים על נפשכם: "בבקשה, אבא, שחרר אותי!"

אבל הוא עונה, "אני אוהב אותך, בני, אבל אני שופט. אני לא יכול לשחרר אותך."

הוא מתחבט קשות, ולבסוף הוא הולם בדוכן בפטיש בידו ומרשיע אתכם ברצח. בצדק אין מקום לפשרה, לפחות מבחינתו של השופט. אבל כיוון שהוא אוהב אתכם, הוא יורד מהדוכן, מסיר את גלימת השופט ומציע להיענש במקומכם. למעשה, הוא מתיישב במקומכם בכיסא החשמלי.

זו בדיוק התמונה שמציירת הברית החדשה. אלוהים ירד אל הארץ, ואל ההיסטוריה האנושית, בדמותו של ישוע; והוא התיישב במקומנו על הכיסא החשמלי (קרי: על הצלב). ישוע איננו שעיר לעזאזל צד ג', כזה שמכפר על חטאינו בניגוד לרצונו; לא, הוא אלוהים עצמנו. ובמילים אחרות, לאלוהים היו שתי אפשרויות: לשפוט אותנו על חטאינו, או לקחת על עצמו את עונשנו. באמצעות ישוע, הוא בחר בדרך השנייה.

בונו, סולן U2, אינו מתיימר להיות תיאולוג, אבל תיאר במדויק את הסיבה למותו של ישוע:

"כל הפואנטה סביב מותו של ישוע היא שישוע לקח על עצמו את חטאי העולם, כדי שזה לא יחזור אלינו, כדי שהטבע האנושי והחוטא שלנו לא יוביל אל המוות המתבקש. זו כל הפואנטה. זה אמור לעורר בנו מידה של ענווה, מעצם המחשבה שלא בזכות המעשים הטובים שלנו הגענו אל שערי גן-העדן."[9]

וישוע אכן הבהיר לנו כי הוא היחיד שיכול להוביל אותנו לאלוהים, כשאמר, "אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים. אֵין אִישׁ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי." (הבשורה על פי יוחנן י"ד 6)

אבל רבים מאמינים שהטענה הזו של ישוע שהוא הנתיב היחיד לאלוהים צרה מדי; שיש דרכים רבות המובילות לאֵל. אלו שמאמינים שכל הדתות דומות זו לזו מתכחשים לבעיית החטא. הם מסרבים להתייחס ברצינות למילותיו של ישוע. הם טוענים שהאֵל האוהב יקבל את כולנו, בלי קשר למעשינו.

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.