אתם תבחרו את הסוף

כולנו בוחרים אינסוף בחירות מדי יום ביומו – אוכל, לבוש, קריירה, זוגיות ועוד. את אותו הדבר אפשר לומר גם על הקשר שלנו עם אלוהים. הסופר רבי זכריאס כותב:

"המסר של ישוע מגלה לנו שכל אדם לומד להכיר את אלוהים
לא מעצם לידתו, אלא מתוך בחירה מודעת לאפשר לו
לשלוט בחייו האישיים."[16]

הבחירות שלנו מושפעות לא פעם מאנשים אחרים. אך במקרים מסוימים, אנחנו מקבלים עצה שגויה. ב-11 בספטמבר 2001, נאלצו 600 איש ואישה חפים מפשע לשאת בתוצאות, לאחר ששמו את מבטחם בעצה הלא נכונה. הסיפור הוא כזה:

אדם אחד, בקומה 92 של המגדל הדרומי במרכז הסחר העולמי, שמע מטוס מתרסק לתוך המגדל הצפוני. מבוהל מהפיצוץ, האיש ההמום התקשר למשטרה כדי לשאול מה עליו לעשות. "אנחנו רוצים לדעת אם אנחנו חייבים לצאת מפה, כי שמענו שהיה פיצוץ," מיהר לומר למוקדן.

הקול מעברו האחר של הקו ייעץ לו להישאר במקומו. "אני במקומכם הייתי מחכה להנחיות."

"טוב, תודה," השיב לו האיש, "אז נישאר פה," ואז ניתק את השיחה.

זמן קצר אחרי 9:00, התרסק מטוס שני לתוך קומה 80 של המגדל הדרומי. כמעט כל 600 האיש שהיו באותה שעה בקומות העליונות של המגדל הדרומי מתו באסון. בחירתם שלא להתפנות מהבניין הייתה אחת הטרגדיות הגדולות של אותו יום.[17]

600 הקורבנות הללו מתו משום שסמכו על פיסת מידע שגויה, אף על פי שהמוקדן בסך הכול ניסה לעזור. האסון היה חמור הרבה פחות לו קיבלו אותם 600 איש ואישה את המידע הנכון.

הבחירה המודעת שלנו בישוע חשובה לאין ערוך מזו שעמדה בפני הקורבנות האומללים של 11 בספטמבר. כי חיי הנצח עומדים כאן על כף המאזניים. נוכל לבחור להגיב באחת משלוש דרכים: להתעלם ממנו. לדחות אותו. או לקבל אותו.

אנשים רבים כל כך חיים את חייהם תוך התעלמות מאלוהים, משום שהם עסוקים מדי בקידום האג'נדה הפרטית שלהם. כזה היה גם צ'אק קולסון. בגיל 39, הוא ישב במשרד הסמוך לזה של נשיא ארצות הברית. הוא היה "האדם החזק" בבית הלבן בימי כהונתו של ניקסון, "עושה דברו" של הנשיא שידע לקבל החלטות קשות. אבל ב-1972 נחשפה פרשת ווטרגייט, ועולמו של קולסון קרס סביבו. לימים הוא כתב:

"התעסקתי רק בעצמי. עשיתי הרבה, השגתי המון, זכיתי להצלחה ולא נתתי לאלוהים אפילו טיפת קרדיט, מעולם לא טרחתי להודות לו על המתנות שהעניק לי. לא עלה בדעתי שיש משהו 'נעלה יותר' ממני, וגם אם לשבריר השנייה הרהרתי בכוחו האינסופי של אלוהים, מעולם לא קישרתי את זה לחיים שלי."[18]

אין ספק שרבים יכולים להזדהות עם דבריו של קולסון. קל מאוד להישאב לתוך הקצב המהיר של החיים, מבלי להקדיש ולו רגע אחד לאלוהים. אבל להתעלמות מהצעת המחילה הנדיבה של אלוהים יש השלכות חמורות, לא פחות מאשר לדחייתה המופגנת. כי החוב שלנו לא יימחק.

לחץ על הבא כדי להמשיך לקרוא.